This (below) audio lecture has 2 rabbis say that halahikly a man need to marry by 24 years old
Is this true?
What might be there source?
http://www.endthemadness.org/audio/TND_Endthemadness.mp3
From
http://www.endthemadness.org/audio/audio.html
Related Parents mix in to marriage until 24 years old
Answer
The Talmud Kiddushin (29b-30a) discusses when a person should get married:
ת"ר: ללמוד תורה ולישא אשה - ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה, ואם א"א לו בלא אשה - ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה. אמר רב יהודה אמר שמואל, הלכה: נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה. ר' יוחנן אמר: ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה? ולא פליגי: הא לן, והא להו. משתבח ליה רב חסדא לרב הונא בדרב המנונא דאדם גדול הוא, א"ל: כשיבא לידך הביאהו לידי. כי אתא, חזייה דלא פריס סודרא, א"ל: מאי טעמא לא פריסת סודרא? א"ל: דלא נסיבנא. אהדרינהו לאפיה מיניה, א"ל: חזי, דלא חזית להו לאפי עד דנסבת. רב הונא לטעמיה, דאמר: בן עשרים שנה ולא נשא אשה - כל ימיו בעבירה. בעבירה סלקא דעתך? אלא אימא: כל ימיו בהרהור עבירה. אמר רבא, וכן תנא דבי ר' ישמעאל: עד כ' שנה, יושב הקדוש ברוך הוא ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיון שהגיע כ' ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו. אמר רב חסדא: האי דעדיפנא מחבראי - דנסיבנא בשיתסר, ואי הוה נסיבנא בארביסר, הוה אמינא לשטן גירא בעיניך. א"ל רבא לר' נתן בר אמי: אדידך על צוארי דבריך, משיתסר ועד עשרים ותרתי, ואמרי לה: מתמני סרי עד עשרים וארבעה. כתנאי: חנוך לנער על פי דרכו - ר' יהודה ורבי נחמיה, חד אמר: משיתסר ועד עשרים ותרתין, וחד אמר: מתמני סרי ועד עשרים וארבעה
Our Rabbis taught: If one has to study Torah and to marry a wife, he should first study and then marry. But if he cannot [live] without a wife, he should first marry and then study. Rab Judah said in Samuel's name: The halachah is, [A man] first marries and then studies. R. Johanan said: [With] a millstone around the neck, shall one study Torah! Yet they do not differ: the one refers to ourselves [Babylonians]; the other to them [Palestinians].
R. Hisda praised R. Hamnuna before R. Huna as a great man. Said he to him, ‘When he visits you, bring him to me. When he arrived, he saw that he wore no [head-]covering. ‘Why have you no head-dress?’ asked he. ‘Because I am not married,’ was the reply. Thereupon he [R. Huna] turned his face away from him. ‘See to it that you do not appear before me [again] before you are married,’ said he. R. Huna was thus in accordance with his views. For he said: He who is twenty years of age and is not married spends all his days in sin. ‘In sin’ — can you really think so? — But say, spends all his days in sinful thoughts. Raba said, and the School of R. Ishmael taught likewise: Until the age of twenty, the Holy One, blessed be He, sits and waits. When will he take a wife? As soon as one attains twenty and has not married, He exclaims, ‘Blasted be his bones!’
R. Hisda said: The reason that I am superior to my colleagues is that I married at sixteen. And had I married at fourteen I would have said to Satan, An arrow in your eye. Raba said to R. Nathan b. Ammi: Whilst your hand is yet upon your son's neck, [marry him], viz., between sixteen and twenty-two. Others state, Between eighteen and twenty-four. This is disputed by Tannaim.
Train up a youth in the way he should go: R. Judah and R. Nehemiah [differ thereon]. One maintains, [‘Youth’ means] between sixteen and twenty-two; the other affirms, Between eighteen and twenty-four. (Soncino Trans.)
The Talmud does not specify whether these ages define the mitzvah, or whether they are simply rabbinic guidance that may take many factors into consideration, financial, religious, etc. 1
The lack of the normal derashot that accompany normal halachic discourse and the end of the passage's citation of the verse from Proverbs lend a degree of support to this conclusion.
Rambam ostensibly 2 views the Talmud as describing the technical parameters of the mitzvah. He writes in Hilchot Ishut (15: 2):
האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה, ומאימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן שבע עשרה, וכיון שעברו עשרים שנה ולא נשא אשה הרי זה עובר ומבטל מצות עשה, ואם היה עוסק בתורה וטרוד בה והיה מתירא מלישא אשה כדי שלא יטרח במזונות ויבטל מן התורה הרי זה מותר להתאחר, שהעוסק במצוה פטור מן המצוה וכל שכן בתלמוד תורה
However, HaNesher HaGadol Rabbenu Yitzchak Abarbanel praises those who like our Patriarch Yitzchak postpone marriage, in his commentary to Genesis (25):
כי הנה עם היות שארז"ל בן י"ח לחופה לא אמרו זה אלא להודיע כי בהיותו בן י"ח שנה כבר הוא בעל כח ראוי להוליד בנים אבל לא אמרו שאז יקח אדם אשה. כי הנה האשה כשיקחה אדם בבחרותו תטה את לבבו ותכניעהו יותר מדאי צא ולמד משמשון עם נשיו שהנה היו בעוכריו ומשלמה כי נשיו הטו את לבבו ולמה נבקש עוד והנה אבינו הראשון אמר האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל ולכן אמר ראש החכמי' בחכמתו (קהלת ז' כ"ו) ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמי' לבה אסורים ידיה טוב לפני האלדים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה ולהיות לקיחת אשה סכנה עצומה צריך סיוע אלדי והתישבות השכל ותבונה רבה להמלט ממוקשיה וכבר אר"זל שלכן אמר הכתוב מי האיש אשר בנה בית ומי האיש אשר נטע כרם ומי האיש אשר ארש אשה לפי שראוי לאד' שראשונה יתעסק בקנין הבית ובנינו ואחר כך בנטיעת הכרם ובאחרונה בלקיחת האשה הנה מפני זה נתעכב יצחק מלקחת אשה עד ארבעים שנה כדי שיעבור תגבורת הבחרות ותכבה רתיחת דם הנערות ותאות המשגל ויהיה אז החומר היוצא להולדה יותר מוכן לקבל צורה שלימה וכבר אמרו חז"ל שעשו עשה כזה לקחת אשה בן ארבעים שנה להראות עצמו כשר
A similar view emerges from Rabbenu Avraham ben HaRambam's Hamaspik L'Ovdey Hashem. He writes that observance of basic halacha trumps pietistic practices such as fasting. The former are supposed to supplement the latter; not the other way around. One of his examples of a pietistic practice is avoiding marriage (chapter one: page 17 of Wincelberg translation).
Rabbi Wincelberg explains that Rabbenu Avraham does not mean never marrying, but rather postponing marriage by many years; a practiced endorsed by his son Rabbenu Ovadyah (cited there).
See also chapter 10, (page 369 of Wincelberg translation) where he praises significantly postponing marriage.
Clearly he holds that one need not marry by 24, and one may marry later.
Similarly, Rashba was asked about a person who swore not to marry until a certain age. Does this constitute an oath to violate a mitzvah? He answers (Responsa 4:91) that it does not, as he can simply marry later. (See there where he contrasts the mitzvah of marriage, with a time-bound mitzvah like circumcision):
תשובה: שבוע' היא חלה, שאין זה, נשבע לבטל את המצוה. דאפשר לקיים זה וזה. ולא זו בלבד, שאין זמנה בהול, אלא אפילו במצוה שזמנה בהול, כמילה וכו...
They seem to have either held that the Gemara in Kisddushin does not reflect the normative view, or more likely understood the Gemara as not teaching inviolable halachic parameters of a mitzvah, but rather providing general guidance. Like all guidance, it varies with the particular circumstances of the individual.
There may be those who disagree, however, including Rambam, (although as noted in the footnote, his position is far from clear.)
1 The same way Chazal give guidelines for example about the optimal number of children in a classroom; this shiur which advises the best way to conduct oneself obviously bears no resemblance to the shiur of a kezayit.
2 One wonders however, how an actual mitzvah incumbent on a person could be superseded by Torah study, which is itself universally superseded by all mitzvot as stated in Hilchot Talmud Torah (3: 4). A question that the commentators have been bothered by. If he holds like his son that the ages mentioned in the Talmud are suggestions rather than discrete obligations, then this question is resolved. Note also Rambam in his introduction to the Mishna where he writes that a court would not force a person to marry. Rather marriage is based on personal choice. לפי שהנשואין תלוים ברצון האדם, ואין לבית דין לכוף את האדם להתחתן
No comments:
Post a Comment