In Ashkenazi Selichot, the following set of verses from Tanach (patterned around the opening verb ז.כ.ר. to remember) appears towards the end of the Selichot service (there may be some slight variations depending on the particular Nusach):
- זכור רחמיך יי וחסדיך כי מעולם המה
- זכריני יי ברצון עמך פקדיני בישועתיך
- זכור עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו
- זכור יי חיבת ירושלם אהבת ציון אל תשכח לנצח
- זכור יי לבני אדום את יום ירושלם האומרים ערו ערו עד היסוד בה
- זכד לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אליהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם
- זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם זה ואל רשעו ואל חטאתו
The things is, verse 4 is not actually a verse in Tanach. What is the origin of this 'verse' and why was it placed here in Selichot?
No comments:
Post a Comment